אולי
הפעם אלמד את הנוסחה בעל פה. "הבחירות בישראל הן כלליות, שוות, חשאיות,
מחזוריות ונדרשת יכולת התמודדות חופשית". את המרכיב האחרון לא הכרתי עד עכשיו
ואני מודה שאני לא מבין אותו אבל זה לא באמת חשוב.
הנה אני
עושה לעצמי מבחן: "הבחירות בישראל הן כלליות, שוות, חשאיות ומחזוריות".
כן, קצת רימיתי אבל אם היו נותנים לי יותר מארבע מלים מדוייקות הייתי מצליח להסביר
את העניין.
כן, האמת
שהנושא הזה 'לא עושה לי את זה'. רק מתוך מחשבה שאולי יהיו קוראים בבלוג הזה שיכנסו
ישר הנה, אמליץ בפעם השלישית על קריאת הספר החכם של וילף וביסק 'זו לא השיטה טמבל' (אבל בכל פעם אני
מפנה לקישור אחר! אוריינות מרשתת שכזו)
במחשבה
נוספת אוסיף על הספר הזה הערכה לפיה הוא טוען טיעון דומה לזה שהעלה ניר קידר בספרו
על דב"ג והחוקה: הבעיות של החברה הישראלית עמוקות ומהותיות ורק שיח ציבורי
ונכונות לפשרה הן הדרך להתמודד עימן ולא פטנטים חד פעמיים כמו שיטת בחירות אחרת או
חוקה.
מיצינו.
כן, הפרק
טוב וכן הלאה, וקאטו הזקן שוב אומר שגם בפרק הזה אין שום עילה להתנפלות ולפסילת
הספר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה