פרק טוב מאד. לשם מה להאריך ללא צורך. נכון שאפשר להוסיף עוד לפחות שני טיעונים אבל בסך הכל פרק מצויין.
הנה בכל אופן שני הטיעונים שאני מעוניין להוסיף:
א. במציאות של גלובליזציה תפקידה של מדינת הלאום הופך להיות חשוב יותר ולא חשוב פחות. למה? כי מדינת הלאום הוא הארגון היחיד המסוגל להתמודד עם עוצמתן של חברות רב-לאומיות וגם זה לא פשוט ולא מובן מאליו. כל זה כמובן בתנאי שמי שמנהל את מדינת הלאום סבור שמטרתו היא לשרת את כלל האזרחים או לפחות את רובם, ולא את האינטרסים של החברות הרב-לאומיות. אבל גם אם יש נקודת זמן בה ממשלה מסויימת במדינה דמיונית משרתת אינטרסים של תאגידים רב או על לאומיים, הרי שזו הוכחה לטענה ש'אפילו' במציאות גלובלית יש חשיבות למדינת לאום, שהרי אחרת מדוע התאגיד העל-לאומי זקוק לשירותים שלה?
ב. קאטו הזקן חוזר על עצמו - נכון שבימינו הגלובליזציה נוכחת בעוצמה חסרת תקדים (הנה מקרה חסר תקדים שהקלישאה הזו - 'חסר תקדים' - משרתת את הטיעון באופן מדוייק), והפרק הזה מדגים את העניין הזה באופן משכנע ומקיף. אבל מה לעשות שהגלובליזציה החלה הרבה לפני נפילת ברה"מ ועוד לפני מלחמת העולם השנייה ואפילו לפני המאה ה-19. בדיוק כמו בעניין מדינת הרווחה או העניין הכלכלי שנדון בפרק הקודם, גם כאן נדמה לי שהבנה היסטורית עמוקה של התופעה יכולה לחדד את הבנת הבעיות ומכאן את ניסוח הפתרונות. לא כל בעיה גלובלית המוכרת בימינו היא עניין חדש. ההגירה למשל. אפשר להעתיק טיעונים בעד ונגד ההגירה הגדולה שפורסמו בארה"ב לפני 130 שנה ולהדביקם בכל עיתון באירופה של ימינו. מימד עומק לא מזיק. להפך. סביר להניח שהוא מועיל ויועיל. אבל כן, הוא דורש עוד עבודה.
הנה בכל אופן שני הטיעונים שאני מעוניין להוסיף:
א. במציאות של גלובליזציה תפקידה של מדינת הלאום הופך להיות חשוב יותר ולא חשוב פחות. למה? כי מדינת הלאום הוא הארגון היחיד המסוגל להתמודד עם עוצמתן של חברות רב-לאומיות וגם זה לא פשוט ולא מובן מאליו. כל זה כמובן בתנאי שמי שמנהל את מדינת הלאום סבור שמטרתו היא לשרת את כלל האזרחים או לפחות את רובם, ולא את האינטרסים של החברות הרב-לאומיות. אבל גם אם יש נקודת זמן בה ממשלה מסויימת במדינה דמיונית משרתת אינטרסים של תאגידים רב או על לאומיים, הרי שזו הוכחה לטענה ש'אפילו' במציאות גלובלית יש חשיבות למדינת לאום, שהרי אחרת מדוע התאגיד העל-לאומי זקוק לשירותים שלה?
ב. קאטו הזקן חוזר על עצמו - נכון שבימינו הגלובליזציה נוכחת בעוצמה חסרת תקדים (הנה מקרה חסר תקדים שהקלישאה הזו - 'חסר תקדים' - משרתת את הטיעון באופן מדוייק), והפרק הזה מדגים את העניין הזה באופן משכנע ומקיף. אבל מה לעשות שהגלובליזציה החלה הרבה לפני נפילת ברה"מ ועוד לפני מלחמת העולם השנייה ואפילו לפני המאה ה-19. בדיוק כמו בעניין מדינת הרווחה או העניין הכלכלי שנדון בפרק הקודם, גם כאן נדמה לי שהבנה היסטורית עמוקה של התופעה יכולה לחדד את הבנת הבעיות ומכאן את ניסוח הפתרונות. לא כל בעיה גלובלית המוכרת בימינו היא עניין חדש. ההגירה למשל. אפשר להעתיק טיעונים בעד ונגד ההגירה הגדולה שפורסמו בארה"ב לפני 130 שנה ולהדביקם בכל עיתון באירופה של ימינו. מימד עומק לא מזיק. להפך. סביר להניח שהוא מועיל ויועיל. אבל כן, הוא דורש עוד עבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה